Actualizaciones

MEDITACIONES RAV GUINSBURGH 5777. PARASHÁT NITZAVIM VAIELEJ

septiembre 14, 2017
Comments off
104 Views

NITZAVIM VAIELEJ

5777

Rav Itzjak Guinsburg

 

 

הרב יצחק גינזבורג

פרשת נצבים-וילך יום ראשון – כולכם

“אַתֶּם נִצָּבִים הַיּוֹם כֻּלְּכֶם”. המלה נִצָּבִים מופיעה פעמים בודדות בתורה, אחת מהן “וְדָתָן וַאֲבִירָם יָצְאוּ נִצָּבִים” – התייצבות לרעה שסופה נפילה לתוך האדמה שפתחה את פיה… והנה חז”ל אומרים “כל מקום שנאמר ‘נצבים’ אינם אלא דתן ואבירם”. בפשטות, חז”ל התכוונו ללמוד לפסוק בפרשת שמות המדבר על אנשים נצבים שהאשימו את משה ואהרן בהכבדת השעבוד. אבל בדרך רמז, גם הפסוק שלנו מכוון לדתן ואבירם. כלומר, פרשת נצבים פותחת במעמד של אחדות מופלאה של העם לכריתת ברית עם ה’: “אַתֶּם נִצָּבִים הַיּוֹם כֻּלְּכֶם לִפְנֵי ה’ אֱלֹהֵיכֶם רָאשֵׁיכֶם שִׁבְטֵיכֶם זִקְנֵיכֶם וְשֹׁטְרֵיכֶם כֹּל אִישׁ יִשְׂרָאֵל…” – כולם, אפילו החולקים על משה רבינו כמו דתן ואבירם בשעתם. לכולם יש נשמה אלוקית, כולם קשורים זה בזה, וכולם יכולים לעשות תשובה, והרמז: דתן ואבירם בגימטריא תשובה!

Todos Juntos

Rabino Itzjak Ginsburgh

Parasha Nitzavim Vaielej

“אַתֶּם נִצָּבִים הַיּוֹם כֻּלְּכֶם”

“Ustedes están parados firmes hoy todos juntos” [Deuteronomio 29:9]

La palabra nitzavim, “de pie” se encuentra solo 2 veces en la Torá, la otra es [Numeros 16:27]

“וְדָתָן וַאֲבִירָם יָצְאוּ נִצָּבִים”

“Y Datan y Aviram se alzaron firmes”.

Un levantamiento para el mal cuyo final fue la caída dentro de la tierra que abrió su boca… y he aquí que los sabios de bendita memoria dicen: “en todo lugar donde dice ‘nitzavim’, parados, no se refiere sino a Datan y Aviram.

Los sabios simplemente quisieron   enseñarnos acerca del verso de Números que habla de las personas que se levantaron para culpar a Moshé y Aharón por lo pesado de la carga que le impusieron a los Leviim. Pero también nuestro versículo de este día a manera de insinuación se refiere a Datan y Avitam.

Es decir, la parashat Nitzavim comienza con los Hijos de Israel de pie en unión maravillosa, para confirmar el pacto con Hashem: “Ustedes están de pie firmes hoy todos juntos ante Hashem, vuestro Elokim, las cabezas de las tribus, ancianos y vuestros policías, todos los hombres de Israel…” Todos, incluso aquellos que discrepan con Moshé Rabeinu como Datan Y Aviram en su momento. Todos tienen un alma divina, todos están ligados unos con otros, y todos pueden hacer teshuvá, y el remez, la alusión de esto es:

דתן ואבירם = תשובה!

¡DATAN VEAVIRAM de guematria TESHUVA!!!

Para Refuá Shlemá del tío Abraham Reubén sheijié ben Bahíe de bendita memoria.

Ktivá veJatimá tová, leshaná tová umetuká

:::::::::::::::::::::::::::::::::::::

הרב יצחק גינזבורג

פרשת נצבים-וילך יום שני – מילה באלול  

“וּמָל הוי’ אֱלֹהֶיךָ אֶת לְבָבְךָ וְאֶת לְבַב זַרְעֶךָ לְאַהֲבָה אֶת הוי’ אֱלֹהֶיךָ בְּכָל לְבָבְךָ וּבְכָל  נַפְשְׁךָ לְמַעַן חַיֶּיךָ”. זהו פסוק אֱלוּלִי במיוחד: יש בו את אחד מראשי התבות הידועים של אלול – “אֶת לְבָבְךָ וְאֶת לְבַב”. בנוסף, יש בו בדיוק 67 אותיות, כגימטריא של אלול. מספר המלים בפסוק הוא 18, רמז מובהק לתאריך חי אלול, היום שמעניק חיוּת לאלול, על ידי הנשמות המיוחדות של המהר”ל מפראג (שהסתלק בתאריך זה), מורנו הבעל שם טוב ואדמו”ר הזקן שנולדו ביום זה.

מילת הלב היא הסרת הערלה המכסה על הלב, הבדלה גמורה מהרע. הבעל שם טוב לימד שבכל תהליך מתוקן בנפש יש שלשה שלבים: הכנעה, הבדלה, המתקה. אם כן, לפני שזוכים להבדלה של מילת הלב, אנו מרגישים בעיקר את ההכנעה. ואם ההבדלה של מילת הלב שייכת לחודש אלול, הרי ההכנעה שייכת לחודש אב, חודש אב שבו הרגשנו את התקיימות התוכחה שקראנו עליה בפרשה הקודמת (כי תבוא). אחרי התוכחה מגיעה “פרשת התשובה” שבתוכה כתוב הפסוק שלנו על מילת הלב. והתכלית היא בחודש תשרי, שבו נשלמים ימי הסליחה ומגיעים ימי השמחה, בהמתקה גמורה. אז אפשר להתחיל מ בראשית – אותיות אב תשרי

La palabra del mes de Elul

Rabino Itzjak Ginsburgh

Parashat Nitzavim Vaielej

Segundo día

“Circuncidará Havaiá Elokeja tu corazón y el corazón de tu descendencia, para amar a Havaiá Elokeja con todo tu corazón, con toda tu alma para que vivas.”

“וּמָל הוי’ אֱלֹהֶיךָ אֶת לְבָבְךָ וְאֶת לְבַב זַרְעֶךָ לְאַהֲבָה אֶת הוי’ אֱלֹהֶיךָ בְּכָל לְבָבְךָ וּבְכָל  נַפְשְׁךָ לְמַעַן חַיֶּיךָ”.

Es un versículo muy “Elulí, muy ligado en especial al mes de Elul: – por un lado están las iniciales de אלול elul en las 4 palabras consecutivas:

אֶת לְבָבְךָ וְאֶת לְבַב

Et levavjá veet levav

“Tu corazón y el corazón…”

– Tiene exactamente 67 letras, de guematria Elul.

– Tiene 18 palabras, una clara alución a Jai Elul, el 18 de Elul, día que le da vida a Elul, por medio de las almas excelsas del Maharal de Praga (que fallecio en esta fecha) y el nacimiento del Baal Shem  Tov y el Admur Hazakén primer Rebe de Jabad.

Circuncidar el corazón, הלב, es separar la orlá, la cáscara gruesa que cubre el corazón, la separación completa de la maldad. El Baal Shen Tov enseñó que en todo proceso rectificado en la psiquis hay 3 etapas: sumisión, separación, y dulcificación.

Así, antes de poder separar la orlá del corazón, sentimos sometimiento a Hashem.

Y si la separación de la cáscara del corazón corresponde al mes de Elul, la sumision corresponde al mes de Av, cuando se cumplió la admonición que leímos en la parashá anterior Ki Tavó.

Después de la admonición viene la parashá de la Teshuvá, el arrepentimiento y el regreso al camino de Hashem, en nuestra parashá donde está escrito circuncidar el corazón.

Y la meta es el mes de Tishrei cuando completamos los día de selijot y llegamos a los días de la alegría, con la dulcificación completa.

Entonces se puede empezar desde el comienzo: בראשית bereshit cuyas letras forman אב תשרי, av tishrei.

Que seas inscripto en el libro de la vida Para un año bueno y dulce, con la llegada del Justo Mashíaj Ya.

Dedicado a la refuá shlemá de  Abraham Reubén sheijie, ben Bahie, Buenos Aires, Argentina.

::::::::::::::::::::::::::::::::::::::

הרב יצחק גינזבורג

פרשת נצבים-וילך יום שלישי – מצות הגאולה

“כִּי הַמִּצְוָה הַזֹּאת אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם לֹא נִפְלֵאת הִוא מִמְּךָ וְלֹא רְחֹקָה הִוא. לֹא בַשָּׁמַיִם הִוא לֵאמֹר מִי יַעֲלֶה לָּנוּ הַשָּׁמַיְמָה וְיִקָּחֶהָ לָּנוּ וְיַשְׁמִעֵנוּ אֹתָהּ וְנַעֲשֶׂנָּה. וְלֹא מֵעֵבֶר לַיָּם הִוא לֵאמֹר מִי יַעֲבָר לָנוּ אֶל עֵבֶר הַיָּם וְיִקָּחֶהָ לָּנוּ וְיַשְׁמִעֵנוּ אֹתָהּ וְנַעֲשֶׂנָּה. כִּי קָרוֹב אֵלֶיךָ הַדָּבָר מְאֹד בְּפִיךָ וּבִלְבָבְךָ לַעֲשֹׂתוֹ”.

על איזו מצוה מדובר כאן? יש מפרשים שמדובר על התשובה שהוזכרה לפני כן, “ושבת עד ה’ אלהיך”, ויש מפרשים שמדובר על התורה כולה.

באחת השיחות של הרבי מליובאוויטש, הוא מסביר את הפסוקים “לא בשמים היא… ולא מעבר לים היא” כמתייחסים אל הגאולה והמשיח. אל תחשבו שהגאולה רחוקה מאתנו ואיננה בידינו. אלא “עשו כל אשר ביכולתכם להביא משיח”, כי הדבר תלוי בנו. אם כך, גם הביטוי “המצוה הזאת” מתייחס לגאולה, זו המצוה שלנו.

את המילים “בפיך ובלבבך לעשותו” מתאים להסביר לפי שלשת הפירושים: “בפיך” מתייחס בעיקר ללימוד התורה שמצוה לומר אותה בפה. “ובלבבך” מתייחס בעיקר לעבודת התשובה, שנעשית בכוונת הלב. “לעשותו” זו מצות הגאולה, התכלית.

Los Preceptos y el Mashíaj

Rabino Itzjak Ginsburgh shlita

Parashá Nitavim Vaielej día 3

Dice la Torá: [Deuteronomio 30:11-14]

“כִּי הַמִּצְוָה הַזֹּאת אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם לֹא נִפְלֵאת הִוא מִמְּךָ וְלֹא רְחֹקָה הִוא. לֹא בַשָּׁמַיִם הִוא לֵאמֹר מִי יַעֲלֶה לָּנוּ הַשָּׁמַיְמָה וְיִקָּחֶהָ לָּנוּ וְיַשְׁמִעֵנוּ אֹתָהּ וְנַעֲשֶׂנָּה. וְלֹא מֵעֵבֶר לַיָּם הִוא לֵאמֹר מִי יַעֲבָר לָנוּ אֶל עֵבֶר הַיָּם וְיִקָּחֶהָ לָּנוּ וְיַשְׁמִעֵנוּ אֹתָהּ וְנַעֲשֶׂנָּה. כִּי קָרוֹב אֵלֶיךָ הַדָּבָר מְאֹד בְּפִיךָ וּבִלְבָבְךָ לַעֲשֹׂתוֹ”.

“Porque esta mitzvá [precepto] que te ordeno hoy no está oculta para ti, y no está lejana. No está en el Cielo para que digas quién va a subir al Cielo. Y tampoco está del otro lado del mar para que digas quién cruzará el mar y la tomará para nosotros y nos la contará y la haremos. Porque esta cosa está muy cerca de ti, en tu boca y en tu corazón para que la hagas.”

¿De qué precepto se está hablando aquí? Unos comentaristas sostienen es la teshuvá, el arrepentimiento y retorno a Hashem, tal como se recordó antes, “y retornaste hasta Hashem Elokeja”, otros dicen se refiere a toda la Torá.

En una de sus alocuciones el Rebe de Lubavitch explica los versos “no está en el cielo… y no está cruzando el mar” como refiriéndose a la redención y el Mashíaj.

No piensen que la redención está lejos de nosotros y no está en nuestras manos, por el contrario “hagan todo lo que puedan para traer al Mashíaj”, porque esto depende de nosotros.

Entonces también la expresión  “este precepto” se refiere a la redención, es nuestra mitzvá.

Las palabras “en tu boca y en tu corazón” se pueden explicar de acuerdo a las tres interpretaciones: “en tu boca” se refiere principalmente al estudio de la Torá, que se debe decir con la boca.

“Y en tu corazón” se refiere principalmente a la teshuvá, que se hace con la intención del corazón.

“Para hacerla” es la mitzvá de la redención, el objetivo.

Para Refuá Shlemá del tío Abraham Reubén que tenga lara vida, ben Bahíe de bendita memoria.

Ktivá veJatimá tová, leshaná tová umetuká

:::::::::::::::::::::::::::::::::::::

פרשת נצבים-וילך יום רביעי – בטח

“רְאֵה נָתַתִּי לְפָנֶיךָ הַיּוֹם אֶת הַחַיִּים וְאֶת הַטּוֹב וְאֶת הַמָּוֶת וְאֶת הָרָע”, ובהמשך נאמר “וּבָחַרְתָּ בַּחַיִּים”. בכל דבר בעולם, אפשר להתפס לצד החיצוני הגשמי הנראה לעין בהסתכלות שטחית וראשונית. זהו צד המוות, שהרי ללא חיות אלוקית הכל כלה ונפסד, ולכן נחשב גם רע. אבל הבחירה בידינו לראות את החיים ואת הטוב בכל דבר, כלומר להביט בממד הפנימי האלוקי שמחיה הכל.

במקום אחר נאמר “רְאֵה אָנֹכִי נֹתֵן לִפְנֵיכֶם הַיּוֹם בְּרָכָה וּקְלָלָה”. אם כן, יש שלשה דברים חיוביים שעלינו לראות: ברכה, טוב, חיים – ראשי תבות בטח, רמז לפסוק “וַיִּשְׁכֹּן יִשְׂרָאֵל בֶּטַח בָּדָד עֵין יַעֲקֹב”. ברכה טוב חיים בגימטריא עין יעקב, זה מה שרואה העין הטובה של יעקב.