Actualizaciones

MEDITACIÓN SEMANAL RAV GUINSBURGH. 5778

octubre 20, 2017
Comments off
112 Views


GIRA SURAMERICANA 5778

 

Empezamos a publicitar los eventos en la gira de Sudamérica: estaremos en Colombia del 8 al 15 de noviembre, Paraguay 28 al 30 de Noviembre, Chile 3 al 6 de Diciembre y Argentina los días restantes entre el 20 de Noviembre y el 10 de Diciembre. Los esperamos a todos

RAV ITZJAK GUINSBURGH

MEDITACIONES PARA LA SEMANA PARASHAT NOÁJ

5778

En el Principio Noaj
Parashat Noaj – Meditación Jasídica – Día 1
Rabino Itzjak Ginsburgh

La parashá Bereshit, “en el principio”, trata de la creación del Mundo y la parashat Noaj de la permanencia del Mundo.
Se podría pensar que la creación proviene de un lugar elevado, pero en verdad en cierta medida es más sencillo crear que seguir existiendo. Porque el mundo creado no siguió por el sendero recto, “se llenó la tierra de crimen” [חמס, jamás] y Hashem reconsideró haber creado, por el pecado del hombre. Y con todo Hashem siguió dando existencia a la creación después que cayó en el pecado, por cuanto es “lento para la ira”, “erej hapaim”. Este es un nivel muy elevado, dentro de los atributos de misericordia corresponde a la sefirá de Keter.
La existencia del mundo es en mérito de Noaj que encontró gracia a los ojos de Hashem, [נח חן, noaj jen, “gracia”, armonía] es decir que Noaj posibilita la continuación de “Bereshit”. Y hay una alusión matemática: existe un concepto que se llama “el punto medio”. Por ejemplo, el punto medio de 7 es 4, donde hay un punto central y 3 a cada lado. El punto medio de 9 es 5, con 4 a cada lado, y nuevamente el punto medio de 5 es 3, y el punto medio de 3 es 2. Es decir, todo número impar tiene un punto medio, y cuando este es un número impar tiene nuevamente un punto medio, hasta que llegamos a un número par. Tomemos ahora la palabra Bereshit, בראשית, de guematria 913, y busquemos su punto medio, y otra vez hasta que lleguemos a un número par, encontramos que el último punto medio es 58, Noaj, נח!!! El punto medio expresa la raíz y el origen de la existencia de lo creado, y así en la parashá Noaj descubrimos la verdadera raíz de la creación del Mundo. Tal como finaliza la parashá Bereshit.

ונח מצא חן בעיני הויה
“VeNoaj Matzá Jen Beeinei Havaiá”
“Y Hashem encontró gracia a los ojos de Dios”.

פרשת נח יום ראשון – בראשית נח
פרשת בראשית עוסקת בבריאת העולם ופרשת נח עוסקת בקיום העולם.
אפשר לחשוב שהבריאה מגיעה ממקום יותר גבוה. אבל האמת היא שבמידה מסוימת יותר קל לברוא מאשר להמשיך ולקיים. הרי העולם הנברא לא הלך בדרך הישר, “מלאה הארץ חמס” וה’ התנחם על הבריאה. ובכל זאת, ה’ ממשיך לקיים את הבריאה גם לאחר שנפלה בחטא, כיון שהוא “ארך אפים” – זו דרגה גבוהה מאד, מתוך מידות הרחמים בספירת הכתר.
קיום העולם הוא בזכות נח שמצא חן בעיני ה’. כלומר, נח מאפשר את המשך ה”בראשית”. והנה רמז בחשבון: יש מושג הנקרא “נקודה אמצעית”. למשל, הנקודה האמצעית של 7 היא 4 (3 מכאן ו-3 מכאן). הנקודה האמצעית של 9 היא 5 (4 מכאן ו-4 מכאן), ושוב הנקודה האמצעית של 5 היא 3, ושוב הנקודה האמצעית של 3 היא 2. כלומר, לכל מספר לא-זוגי יש נקודה אמצעית, וכאשר הנקודה הזו היא מספר לא-זוגי יש לה שוב נקודה אמצעית, עד שמגיעים למספר זוגי. כעת ניקח את המלה בראשית = 913 ונמצא את הנקודה האמצעית, ושוב את הנקודה האמצעית, עד שנגיע לנקודה האמצעית האחרונה שהיא 58 – נח ! הנקודה האמצעית מבטאת את השורש והמקור של ההתהוות, ובפרשת נח אנו מגלים את השורש האמיתי של בריאת העולם. כמו שמסיימת פרשת בראשית “ונח מצא חן בעיני ה'”.

:::::::::::::::::::::::::::::::::::::::::::::::

AGUAS INFERIORES Y AGUAS SUPERIORES
Parashat Noaj –- Día 2

En este día leemos acerca del diluvio: Bereshit 7:11

“נִבְקְעוּ כָּל מַעְיְנֹת תְּהוֹם רַבָּה וַאֲרֻבֹּת הַשָּׁמַיִם נִפְתָּחוּ”.
“En ese día se rompieron todas las fuentes del gran abismo y se abrieron las compuertas de los cielos.

En el libro de Zohar está escrito que en el futuro va a haber un nuevo diluvio, pero esta vez un diluvio positivo y bueno: “Al final a los seiscientos años del sexto milenio”, es decir en el año 5600, (1840), “se abrirán los portales de la Sabiduría de lo Alto y las fuentes de la sabiduría desde abajo. Y esta será la sabiduría de la redención, como la preparación del sexto día para el Shabat Kodesh.
Aquí tenemos un encuentro de las aguas Superiores, del Cielo, y las aguas de abajo, desde la Tierra. Las aguas Superiores son la sabiduría de la Torá, que llega a nosotros desde lo Alto. Las aguas inferiores son la sabiduría humana que proviene de la meditación y el estudio del mundo natural. La visión mesiánica, que comienza en el año 600 del sexto milenio, tal como el primer diluvio fue en el sexto siglo de la vida de Noaj, es el encuentro y la unión de las sabidurías. La verdad de la sabiduría de la naturaleza con el sello de la Torá, y enriquecer la Torá con las aguas de debajo de la sabiduría de la naturaleza, la ciencia.

הרב יצחק גינזבורג
פרשת נח יום שני – מים עליונים ומים תחתונים

היום אנו קוראים על המבול עצמו, “נִבְקְעוּ כָּל מַעְיְנֹת תְּהוֹם רַבָּה וַאֲרֻבֹּת הַשָּׁמַיִם נִפְתָּחוּ”. והנה בספר הזוהר כתוב שעתיד להיות מבול נוסף, מבול חיובי וטוב: “בשית מאה שנין לשתיתאה יתפתחון תרעי דחכמתא לעילא ומבועי דחכמתא לתתא” – בשש מאות שנים לאלף השישי, כלומר בשנת ה’ת”ר (1840), יפתחו שערי החכמה שלמעלה ומבועי החכמה שלמטה. וזו תהיה ההכנה לגאולה, כמו ההכנה של יום שישי לשבת קודש.
יש כאן מפגש של מים עליונים, מן השמים, ומים תחתונים, מן הארץ. המים העליונים הם חכמת התורה עצמה, המגיעה אלינו מלמעלה. המים התחתונים הם החכמה האנושית הבאה מתוך התבוננות בעולם הטבע. החזון המשיחי – שהחל משנת ת”ר – הוא לאחד ולהפגיש בין החכמות. לאמת את חכמת הטבע בחותם של התורה, ולהעשיר את התורה במים התחתונים של חכמת הטבע

:::::::::::::::::::::::::::::::::::::::::::

TUS OJOS SON PALOMAS
Parashat Noaj –- Día 3

Noaj envía al principio un cuervo para ver si encontraba tierra como señal de la finalización del diluvio, pero no cumple su misión. Luego envía a la paloma, Bereshit 8:8

“וַיְשַׁלַּח אֶת הַיּוֹנָה מֵאִתּוֹ לִרְאוֹת הֲקַלּוּ הַמַּיִם מֵעַל פְּנֵי הָאֲדָמָה”
“Entonces envió a la paloma para ver si el agua había descendido de la superficie del suelo.”

Y al final la paloma le anuncia la culminación del diluvio.
El cuervo negro antecede a la paloma blanca como la oscuridad a la luz, como en la creación del mundo “Y oscuridad sobre la faz del abismo… y dijo Elokim sea la luz y fue la luz”.
La paloma se relaciona con la rectificación de la vista, como en el verso del Cantar de los Cantares: “Tus ojos son palomas”, tal como dice el profeta Ishaiahu 60:8

“מִי אֵלֶּה כָּעָב תְּעוּפֶינָה וְכַיּוֹנִים אֶל אֲרֻבֹּתֵיהֶם”
¿Mi ele caav teufena, vejaionim el aruboteihem”
“¿Quiénes son estos que vuelan como una nube, y como palomas a sus chimeneas?”

La chimenea, aruvá, es donde hacen su nido las palomas, pero también se llama aruvá al hueco, del ojo, como en el verso “y se oscurecieron los ojos en sus órbitas”, Proverbios 12:3. Entonces, la paloma es la buena visión del ojo.
En la lengua sagrada hay una relación importante entre la alef א y la ain, ע. La alef expresa la dimensión interior y la letra ain la dimensión exterior, como la relación entre אור, or, “luz” y עור, or, piel o cuero. Así aquí, la relación entre el עורב, orev, cuervo, con la raíz ארב de la palabra aruvá, chimenea. El cuervo ve lo superficial y externo y la paloma en la chimenea ve profundo el interior, la esencia.

הרב יצחק גינזבורג
פרשת נח יום שלישי – עיניך יונים

נח שולח תחילה את העורב, שלא ממלא את שליחותו, ואחר כך שולח את היונה “וַיְשַׁלַּח אֶת הַיּוֹנָה מֵאִתּוֹ לִרְאוֹת הֲקַלּוּ הַמַּיִם מֵעַל פְּנֵי הָאֲדָמָה”, והיונה מבשרת לבסוף את סיום המבול.
העורב השחור הקודם ליונה הלבנה הוא החושך שלפני האור, כמו בבריאת העולם “וחשך על פני תהום… ויאמר אלהים יהי אור ויהי אור”.
היונה קשורה לתיקון הראיה, כמו בפסוק בשיר השירים “עיניך יונים”. והנה הנביא אומר “מִי אֵלֶּה כָּעָב תְּעוּפֶינָה וְכַיּוֹנִים אֶל אֲרֻבֹּתֵיהֶם” – הארובה היא השובך של היונים, אבל גם חלל העין נקרא ארובה (כמו בפסוק “וְחָשְׁכוּ הָרֹאוֹת בָּאֲרֻבּוֹת”). אם כך, היונה היא הראיה הטובה בעינים.
בלשון הקודש יש יחס חשוב בין האותיות א-ע – האות א מבטאת את הממד הפנימי והאות ע את הממד החיצוני, כמו היחס בין אור ל- עור. גם אצלנו, זהו היחס בין ה עֹרֵב לשרש ארב שממנו באה המלה אֲרֻבָּה. העורב רואה את החיצוניות והיונה בארובה רואה את הפנימיות.

:::::::::::::::::::::::::::::::::::::::::::::::::

LA INCLINACIÓN DEL CORAZÓN DEL HOMBRE

Parashat Noaj – Día 4
Meditación Jasídica del Rabino Itzjak Ginsburgh

Noé sale del arca y eleva una ofrenda al Creador, y luego dice, ´” [Bereshit 8:21]

“וַיָּרַח ה’ אֶת רֵיחַ הַנִּיחֹחַ וַיֹּאמֶר ה’ אֶל לִבּוֹ לֹא אֹסִף לְקַלֵּל עוֹד אֶת הָאֲדָמָה בַּעֲבוּר הָאָדָם כִּי יֵצֶר לֵב הָאָדָם רַע מִנְּעֻרָיו”
“y sintió Hashem el aroma placentero y dijo Hashem en su corazón: ´Ya no volveré a maldecir la tierra por causa del hombre, porque la inclinación del corazón del hombre es mala desde su juventud”

Como la inclinación del corazón del hombre es mala, no destruiré nuevamente al mundo. Pero recordemos que al final de la Parashat Bereshit [6:6-8] dice, “Vio Hashem que era grande la maldad del hombre en la tierra y que toda inclinación que sale del pensamiento de su corazón es mala todo el día… y dijo Hashem borraré de la superficie de la tierra al hombre que he creado”. Como la inclinación del corazón del hombre es mala destruirá el mundo.
¿Qué está pasando aquí? ¿Cómo es que el mismo hecho se usa al principio como un motivo para castigar y al final como un motivo para no castigar?
Este es el secreto del atributo de la misericordia en el Creador que debemos emular. Al principio miro al otro críticamente y pienso: “se comporta mal, no puede continuar así, debe ser severamente castigado.” Pero viéndolo nuevamente digo: “Dios mío, no se está comportando bien, hay que tenerle compasión. Seguramente tampoco él quiere comportarse así, por eso hay que apiadarse de él y ayudarlo.” El atributo de rigor y juicio se convierte en el atributo de misericordia.

הרב יצחק גינזבורג
פרשת נח יום רביעי – יצר לב האדם

נח יוצא מהתבה ומעלה קרבן לה’, ואז כתוב “וַיָּרַח ה’ אֶת רֵיחַ הַנִּיחֹחַ וַיֹּאמֶר ה’ אֶל לִבּוֹ לֹא אֹסִף לְקַלֵּל עוֹד אֶת הָאֲדָמָה בַּעֲבוּר הָאָדָם כִּי יֵצֶר לֵב הָאָדָם רַע מִנְּעֻרָיו” – כיון שיצר לב האדם רע, לא אחריב עוד את העולם.
אבל אנחנו זוכרים שבסוף פרשת בראשית כתוב “וַיַּרְא ה’ כִּי רַבָּה רָעַת הָאָדָם בָּאָרֶץ וְכָל יֵצֶר מַחְשְׁבֹת לִבּוֹ רַק רַע כָּל הַיּוֹם… וַיֹּאמֶר ה’ אֶמְחֶה אֶת הָאָדָם אֲשֶׁר בָּרָאתִי מֵעַל פְּנֵי הָאֲדָמָה” – כיון שיצר לב האדם רע, אחריב את העולם.
מה קורה כאן? איך זה שאותה עובדה עצמה משמשת בהתחלה כסיבה להעניש ולבסוף כסיבה לא להעניש?
זהו הסוד של מידת הרחמים. בהתחלה אני מביט על הזולת בצורה ביקורתית ואומר: הוא מתנהג לא טוב, אי אפשר להמשיך ככה, חייבים להעניש אותו בחומרה. אבל במבט שני אני אומר: אוי ואבוי, הוא מתנהג לא טוב, ממש רחמנות עליו. בוודאי גם הוא-עצמו לא רוצה בזה, לכן צריך לרחם עליו ולעזור לו. מדת הדין הופכת למדת הרחמים

::::::::::::::::::::::::::::::::::::::::::::::

EL PACTO DEL ARCOIRIS
Parashat Noaj – Día 5
Meditación Jasídica del Rabino Itzjak Ginsburgh

Noé sale del arca y eleva una ofrenda al Creador, Dios hace un pacto con Noé y entrega el arcoíris como una señal, como dice el versículo [Bereshit 9:12]

זֹאת אוֹת הַבְּרִית אֲשֶׁר אֲנִי נֹתֵן
“Esta es la señal del pacto que Yo [אֲנִי, aní] doy”.

Este es el primer pacto en la Torá, mencionado al comienzo de la parashá: “y establecí Mi pacto contigo”.
Esta es también la primera aparición de la palabra ‘Yo’ en la Torá. No es fácil decir ‘yo’. Los grandes sabios y jasidim tuvieron cuidado de no decir “yo” en absoluto, pues puede ser una expresión de orgullo y egolatría. ¿Quiénes somos nosotros para decir yo?
En los poderes del alma la revelación del yo se relaciona con la sefirá-atributo de iesod, a través de ella el hombre revela su esencia y la implementa en la existencia. La exposición rectificada de la sefirá de iesod es el “Tikun Ha-Brit”, “La rectificación del Pacto”, una presentación limpia y pura sin restos de tosquedad ni prepucio. Por lo tanto, precisamente ahora, cuando Dios hace una alianza con Noé, Él revela la palabra “Yo” [אֲנִי].

הרב יצחק גינזבורג
פרשת נח יום חמישי – הברית

ה’ כורת ברית עם נח, ונותן את הקשת בענן כסימן, “זֹאת אוֹת הַבְּרִית אֲשֶׁר אֲנִי נֹתֵן”. זו הברית הראשונה בתורה (שמוזכרת כבר בתחילת הפרשה “והקימתי את בריתי אתך”).
זו גם ההופעה הראשונה של המלה ‘אֲנִי’ בתורה. לא פשוט לומר ‘אני’. צדיקים וחסידים גדולים היו נזהרים שלא לומר ‘אני’ בכלל, עלול להיות בזה גילוי של גאוה ואגו. מי אנחנו שנאמר אני?
בכוחות הנפש, גילוי האני קשור לספירת-מידת היסוד, שבה האדם מגלה את העצמיות שלו ומגשים אותה במציאות. ההופעה המתוקנת של היסוד היא “תיקון הברית”, הופעה נקיה וטהורה, ללא סיגים של גסות וערלה. לכן דווקא עכשיו, כאשר ה’ כורת ברית עם נח, הוא מגלה את המלה ‘אני’.

::::::::::::::::::::::::::::::::::::::::::::::::::::::::::::::::::::::::::::::::

NIMROD – REBELIÓN
Parashat Noaj –- Día 6

“וְכוּשׁ יָלַד אֶת נִמְרֹד הוּא הֵחֵל לִהְיוֹת גִּבֹּר בָּאָרֶץ”
Y Cush engendró a Nimrod, él comenzó a ser un poderoso en la Tierra.”

Nimrod no era un tipo positivo, “conocía a Su Señor y quería rebelarse a Él”. Nimrod del verbo limrod, למרד, rebelarse. Él arrojó al horno de fuego a Abraham Avinu.
Nuestro verso vuelve también al principio del libro de Crónicas, Divrei Haiamim, וְכוּשׁ יָלַד אֶת נִמְרוֹד הוּא הֵחֵל לִהְיוֹת גִּבּוֹר בָּאָרֶץ, “Y Cush engendró a Nimrod, él comenzó a ser poderoso en la Tierra”. ¿Parece igual no?, Pero pongamos atención a las pequeñas diferencias. En Noaj está escrito”נמרֹד… גבֹר” , en ktav jaser, escrito sin las letras vocals vav, en Crónicas “נמרוד … גבור”, ctav malé, escritura completa, con las vocales vav.
Esto nos dice que hay dos opciones de Nimrod el Poderoso: o que aparece de forma negativa y carente de atributos buenos, se rebela a Hashem y aprovecha de su poder para hacer el mal. O que aparece de forma positiva y completa, se rebela al poder y de las convenciones engañosas.
En la Halajá, la ley judía, está escrito que no hay que ponerle a los hijos nombres de una persona malvada. De todas maneras en nuestra generación hay judíos que se llaman Nimrod, por cuanto que sus padres quisieron expresar su rebelión por el viejo mundo.
Cuando un Nimrod como este vuelve en teshuvá, se podría pensar que debería cambiar su nombre, pero el Rebe dio instrucciones de dejar el nombre Nimrod y simplemente transformarlo en un Nimrod positivo y bueno.

הרב יצחק גינזבורג
פרשת נח יום שישי – נמרוד

“וְכוּשׁ יָלַד אֶת נִמְרֹד הוּא הֵחֵל לִהְיוֹת גִּבֹּר בָּאָרֶץ”, נמרוד לא היה טיפוס חיובי. הוא “יודע את ריבונו ומתכוון למרוד בו”, והוא שהשליך את אברהם אבינו לכבשן האש.
הפסוק שלנו חוזר גם בתחילת ספר דברי-הימים: “וְכוּשׁ יָלַד אֶת נִמְרוֹד הוּא הֵחֵל לִהְיוֹת גִּבּוֹר בָּאָרֶץ”. אבל נשים לב להבדלים קטנים: אצלנו כתוב “נמרֹד… גבֹר” חסר, בלי האות ו, ובדברי הימים כתוב “נמרוד … גבור” מלא, עם ו.
כלומר, יש שתי אפשרויות של נמרוד הגבור: או שהוא מופיע בצורה שלילית וחסרה, מורד בה’ ומנצל את גבורתו לרעה. או שהוא מופיע בצורה חיובית ומלאה, מורד בגבורה במוסכמות השקריות.
בהלכה כתוב שאין לקרוא לילד בשם אדם רשע. ובכל זאת, בדור שלנו יש יהודים שנקראים בשם נמרוד, כיון שהוריהם רצו לבטא את רוח המרד בעולם הישן. כאשר נמרוד כזה חוזר בתשובה, אפשר לחשוב שעליו לשנות את שמו, אבל הרבי מליובאוויטש הורה להשאיר את השם נמרוד ופשוט להפוך אותו לנמרוד חיובי וטוב.