REZAMOS PARA TRAER LA REDENCIÓN

Está escrito: [Proverbios 3:1] “Para todo hay un momento y hay un tiempo para cada asunto bajo el cielo”.

Cada día el judío se ocupa de dos pilares principales: la plegaria cuando reza a Dios, y la Torá, estudia Torá. Estudia la Torá para cumplir los preceptos, porque estos provienen del estudio de la Torá.

El versículo dice: “Es tiempo de hacer en aras de Hashem, trasgredieron tu Torá”. [Tehilim 119:126] Este momento se refiere en realidad a la plegaria, porque hay un momento especial para la plegaria y otro para la Torá. Y mientras rezamos anulamos el estudio de la Torá, la dejamos de lado para rezar.

¿Por qué está permitido abandonar la Torá para rezar? Porque nuestra plegaria en principio, es para la finalidad por la cual Hashem creó el mundo, por la redención verdadera y completa a través de nuestro justiciero Mashíaj. Con esta finalidad hay que dejar de lado la Torá, para gritar a Hashem ¡hasta cuándo! Queremos la redención, queremos Mashíaj ahora, Mashíaj now.

Hay una alusión muy bella: la guematria de la palabra tefilá, תפילה, “plegaria”, es 515. Moshé Rabeinu rezó 515 plegarias para poder entrar a la tierra de Israel, que implica traer la redención, de guematria vaetjanan, ואתחנן, “y suplicó”. Esto suma “et gueulá”, עת גאולה, “el tiempo de la redención”. La palabra gueulá es el secreto del Nombre M”á, memhei en Cabalá. Así, et, “tiempo”, ain taf, y gueulá, “redención” es en esencia Tefilá, plegaria. Es decir la plegaria misma desde el momento en que abrimos la boca y decimos .

הרב יצחק גינזבורג

עת גאולה

מה עושה יהודי כשיש לו זמן פנוי, ללא טרדות? הכי פשוט והכי טוב: הוא יושב ולומד תורה, “והגית בו יומם ולילה”. מלבד זאת, הוא מתפלל שחרית מנחה וערבית, , תמידין כסדרן. תורה ותפילה – אלו שני העמודים הממלאים בתוכן את סדר היום היהודי. אמנם יש עמוד נוסף, “על שלשה דברים העולם עומד, על התורה ועל העבודה [=תפילה, עבודה שבלב] ועל גמילות חסדים”, אבל גמילות חסדים וכל המצוות המעשיות הן תוצאה ישירה מלימוד התורה (שהרי עלינו ללמוד על מנת לעשות). הכל תורה ותפילה.

אנו רגילים לתפילה וזמני תפילה, וגם את לימוד התורה מפסיקים כדי להתפלל. “לכל זמן ועת לכל חפץ” – עת ללמוד תורה ועת לעמוד בתפילה. אבל הדבר אינו כל כך פשוט (כמו שעולה מסוגיות הגמרא): מדוע באמת להפסיק את לימוד התורה הקדושה כדי להתפלל?

יש משהו בתפילה שמבטא “צורך דחוף” שאי אפשר בלעדיו, משהו שגובר על התורה הקבועה. הפסוק אומר “עת לעשות לה’ הפרו תורתך” – לפעמים יש צורך כה חשוב, “עת לעשות לה'”, שמצדיק להפר את כללי התורה הקבועים (כמו הכוח של חכמים ב”הוראת שעה”). כך גם הפסקת הלימוד כדי להתפלל היא בבחינת “הפרו תורתך”, מפסיקים “עת תורה” ועוברים ל”עת תפילה”. אבל מדוע? מה כל כך חשוב בתפילה?

עיקר התפילה הוא התפילה על הגאולה, “גואל ישראל”. הקב”ה ברא את העולם שיגיע לתכלית, ביאת המשיח והגאולה השלמה – ועל זה אנו מתפללים. זו “עת לעשות לה'” שמצדיקה להפסיק את התורה, “הפרו תורתך”. טוב ויפה ללמוד תורה, אבל חייבים להפסיק כדי לזעוק “עד מתי?”, עד מתי המשיח אינו מגיע והבריאה אינה מגיעה לתכליתה. כל תפילה ממש מביאה את הגאולה. יותר מזה: בכל תפילה מתרחשת גאולה, “גואל ישראל”.

רמז יפה לזה בגימטריא: משה רבינו אומר “ואתחנן אל ה'” – משה התפלל להכנס לארץ ולהביא את הגאולה. חז”ל אומרים שמשה התפלל 515 תפילות, כמו הגימטריא של המלה  ואתחנן , וגם הגימטריא של המלה  תפלה . בהמשך לזה, 515 הוא גם הגימטריא של  עת גאולה .  תפלה = עת גאולה.  התפלה היא עת גאולה.

0 Shares

Lo nuevo de Gal Einai

Reciba las últimas actualizaciones

Suscríbase a nuestro Boletín Semanal

No hay spam, sólo notificaciones sobre nuevos artículos, actualizaciones.

{{ reviewsTotal }} Review
{{ reviewsTotal }} Reviews
{{ options.labels.newReviewButton }}
{{ userData.canReview.message }}
En tendencia

Artículos más populares

“Mi hermana”

El amor entre hermano y hermana difiere del amor entre marido y mujer en tres aspectos. A diferencia del amor marital, el amor fraternal no

Meditaciones Jasídicas

Un pensamiento del Rebe de las Enseñanzas Sagradas de Jasidut: “Y dijo Itró: Ahora supe que más grande es Havaiá que todos los dioses.” (Shemot

Apoya

registrate dona

Copy link