En el nombre de Dios
4 de Adar 5785
Para
El Primer Ministro, Sr. Benjamín Netanyahu, que Dios lo guarde
El Ministro de Defensa, Sr. Israel Katz, que Dios lo guarde
El Ministro de Finanzas y Ministro en la Oficina de Defensa, Sr. Bezalel Smotrich, que Dios lo guarde
Asunto: El regreso de la Ieshivá Od Iosef Jai a la Tumba de Iosef HaTzadik
La ciudad de Shejem es la puerta de entrada a la Tierra de Israel. Este es el primer lugar al que llegó nuestro patriarca Abraham, el padre de la nación:
“Y Abram pasó por la tierra hasta el lugar de Shejem, hasta el Alon Moré” (Génesis 12:6),
y aquí recibió por primera vez la promesa divina:
“A tu descendencia daré esta tierra” (Génesis 12:7).
Aquí llegó nuestro patriarca Iaakov al regresar a la tierra:
“Y vino Iaakov en paz a la ciudad de Shejem… y compró la parcela del campo… y erigió allí un altar” (Génesis 33:18-20).
Aquí llegó Iehoshúa Bin Nun con el pueblo de Israel al comienzo de la conquista de la tierra, para sellar el pacto de la Torá en el monte Guerizim y el monte Eival.
La ciudad de Shejem es el lugar de Iosef HaTzadik:
“Y yo te he dado una parte más que a tus hermanos” (Génesis 48:22).
Desde aquí Yosef fue vendido, y aquí fue traído para su entierro, con el propósito de rectificar la hermandad en el mismo lugar donde los hijos de Israel se hicieron responsables unos por otros:
“Y los huesos de Iosef, que los hijos de Israel sacaron de Egipto, los enterraron en Shejem, en la parcela del campo que Iaakov compró de los hijos de Jamor, padre de Shejem, por cien monedas de plata, y fueron para los hijos de Iosef como herencia” (Iehoshúa 24:32).
La figura de Iosef HaTzadik simboliza el amor fraternal, la lealtad, la observancia del pacto en todas las circunstancias y la aspiración a cumplir los grandes sueños de “rectificar el mundo bajo el reinado de Dios”.
Incluso en las generaciones de destrucción y exilio, Shejem fue considerada una de las “ciudades santas” más importantes de la tierra, con una presencia judía que se mantuvo durante muchas generaciones, y peregrinos acudían regularmente a la tumba de Iosef HaTzadik.
Después de la Guerra de los Seis Días el pueblo de Israel volvió a visitar Shejem y la Tumba de Iosef y se hicieron intentos para establecer una comunidad judía en el lugar. En la práctica, la Ieshivá “Od Iosef Jai” estuvo ubicada en la Tumba de Iosef HaTzadik durante veinte años consecutivos (desde 1982 hasta 2001), en coordinación con el Consejo Regional de Samaria y las autoridades del Estado.
La presencia judía en la Tumba de Iosef, tanto civil como militar, continuó incluso en las difíciles condiciones posteriores a los “Acuerdos de Oslo”, tras los cuales la ciudad de Shejem fue entregada al control de los enemigos de Israel. Sin embargo, la retirada de las Fuerzas de Defensa de Israel de la Tumba de Iosef a principios de 2001 se llevó a cabo en un clima de humillación nacional (como en el abandono del soldado Madhat Iusuf y su asesinato, y el asesinato del estudiante de la Ieshivá Hilel Lieberman, que Dios vengue su sangre).
La Ieshivá “Od Iosef Jai” fue exiliada de la Tumba de Iosef pero sigue exigiendo y esperando y está lista en todo momento para regresar a su lugar en el recinto de la casa de estudios junto a la Tumba de Iosef. Durante todos los años desde la retirada de la Tumba de Iosef, cientos y miles de judíos continúan visitando regularmente el sitio en visitas especiales organizadas bajo la protección de las Fuerzas de Defensa de Israel, pero la exigencia pública es restablecer la presencia permanente en el lugar, como propietarios y no como invitados, a la luz del día y no en la oscuridad de la noche.
Cabe señalar que la restauración de la presencia permanente en la Tumba de Iosef es un derecho indiscutible que no contradice ningún acuerdo político y depende únicamente de nuestra decisión y de una orden al nivel operativo.
Hoy más que nunca ha llegado el momento de regresar, con la ayuda de Dios, a Shejem y a la Tumba de Iosef HaTzadik. La principal misión nacional de erradicar las organizaciones terroristas y eliminar los focos de terrorismo requiere una operación militar amplia y exhaustiva en la ciudad de Shejem y sus alrededores.
El restablecimiento de la presencia judía (tanto militar como civil) en la ciudad de Shejem en general y en la Tumba de Iosef HaTzadik en particular es una necesidad del momento, un primer paso para corregir la vergüenza y la injusticia, restaurar el honor nacional y la dignidad, “y os conduciré con dignidad”, y un paso significativo hacia la victoria, con la ayuda de Dios.
Con bendición,
Rabino Itzjak Ginsburgh,
Rosh Ieshivá de Od Iosef Jai
Copias a:
Iosi Dagan, Jefe del Consejo Regional de Samaria.
Rabino Meir Porush, Ministro de Jerusalén y Tradición de Israel.
Miembro de la Knéset Itamar Ben Gvir.
Israel Ganz, Presidente del Consejo de Iehusa Shomron.
בס”ד ד’ אדר תשפ”ה
לכבוד
ראש הממשלה מר בנימין נתניהו נ”י
שר הבטחון, מר ישראל כ”ץ נ”י
שר האוצר ושר במשרד הבטחון, בצלאל סמוטריץ’ נ”י
שלום רב!
הנידון: חזרת ישיבת עוד-יוסף-חי לקבר יוסף הצדיק
העיר שכם היא שער הכניסה לארץ ישראל. כאן המקום הראשון אליו הגיע אברהם אבינו אבי האומה, “וַיַּעֲבֹר אַבְרָם בָּאָרֶץ עַד מְקוֹם שְׁכֶם עַד אֵלוֹן מוֹרֶה”, וכאן נאמר לו לראשונה מאת הקב”ה “לְזַרְעֲךָ אֶתֵּן אֶת הָאָרֶץ הַזֹּאת”. לכאן הגיע יעקב אבינו בשובו לארץ, “וַיָּבֹא יַעֲקֹב שָׁלֵם עִיר שְׁכֶם… וַיִּקֶן אֶת חֶלְקַת הַשָּׂדֶה… וַיַּצֶּב שָׁם מִזְבֵּחַ”. לכאן הגיע יהושע בן נון עם בני ישראל בראשית כיבוש הארץ, לכרות ברית על קיום התורה בהר גריזים והר עיבל.
העיר שכם היא מקומו של יוסף הצדיק, “וַאֲנִי נָתַתִּי לְךָ שְׁכֶם אַחַד עַל אַחֶיךָ”, מכאן נמכר יוסף ולכאן הובא לקבורה – לתקן את האחווה במקום בו נעשו ישראל “ערֵבים זה לזה”. “וְאֶת עַצְמוֹת יוֹסֵף אֲשֶׁר הֶעֱלוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם קָבְרוּ בִשְׁכֶם בְּחֶלְקַת הַשָּׂדֶה אֲשֶׁר קָנָה יַעֲקֹב מֵאֵת בְּנֵי חֲמוֹר אֲבִי שְׁכֶם בְּמֵאָה קְשִׂיטָה וַיִּהְיוּ לִבְנֵי יוֹסֵף לְנַחֲלָה”. דמותו של יוסף הצדיק מסמלת אהבת אחים, נאמנות ושמירת ברית בכל תנאי, וחתירה להגשמת החלומות הגדולים “לתקן עולם במלכות ש-די”.
גם בדורות החורבן והגלות, נמנתה שכם על “ערי הקודש” החשובות בארץ, בה התקיים ישוב יהודי במשך דורות רבים, ועולי רגל היו מגיעים לפקוד את קבר יוסף הצדיק.
לאחר מלחמת ששת הימים, חזר עם ישראל לפקוד את שכם וקבר יוסף, ונעשו נסיונות להתיישבות יהודית במקום. בפועל, ישיבת “עוד יוסף חי” שכנה במשך עשרים שנה רצופות בקבר יוסף הצדיק (בין השנים תשמ”ב-תשס”א), בתיאום עם המועצה האזורית שומרון ורשויות המדינה.
האחיזה היהודית בקבר יוסף, האזרחית והצבאית, נמשכה גם בתנאים הקשים מאז “הסכמי אוסלו” – בעקבותיהם נמסרה העיר שכם לשליטת אויבי ישראל – עד נסיגת צה”ל מקבר יוסף בתחילת שנת תשס”א, נסיגה שלוותה בתחושת השפלה לאומית (כמו בהפקרת החייל מדחת יוסוף והרצחו של תלמיד הישיבה הלל ליברמן הי”ד).
ישיבת עוד יוסף חי גלתה מקבר יוסף, אך היא דורשת ומצפה ונכונה בכל רגע לשוב למקומה במתחם בית המדרש בסמוך לקבר יוסף. בכל השנים מאז הנסיגה מקבר יוסף, מאות ואלפי יהודים ממשיכים לפקוד את המקום דרך קבע, בכניסות מיוחדות המתקיימות באבטחת צה”ל, אך הדרישה הציבורית היא לחדש את הנוכחות הקבועה, כבעלי-הבית ולא כאורחים, לאור היום ולא באישון לילה. יש לציין כי השבת הנוכחות הקבועה לקבר יוסף היא זכות ברורה שאינה סותרת הסכם מדיני כלשהו, ותלויה אך ורק בהחלטה שלנו והוראה לדרג המבצע.
כיום יותר מתמיד, הגיעה השעה לחזור בעזרת ה’ לשכם ולקבר יוסף הצדיק. המשימה הלאומית הראשונה במעלה של חיסול ארגוני המחבלים וביעור חממות הטרור, מחייבת פעולה צבאית מקיפה ויסודית בעיר שכם וסביבותיה. החזרת הנוכחות היהודית (הצבאית והאזרחית) לעיר שכם בכלל, ולקבר יוסף הצדיק בפרט – היא צו-השעה וצעד ראשון לתיקון החרפה והעוול, החזרת הכבוד הלאומי וזקיפות הקומה, “ואולך אתכם קוממיות”, וצעד משמעותי של נצחון בעזרת ה’.
בברכה, הרב יצחק גינזבורג, ראש ישיבת עוד יוסף חי
העתקים: יוסי דגן, ראש המועצה האזורית שומרון. הרב מאיר פרוש, שר ירושלים ומסורת ישראל.
חבר הכנסת איתמר בן גביר. ישראל גנץ, יו”ר מועצת יש”ע.
