Meditación Jasídica del Rabino Itzjak Ginsburgh
Parashat Vaiera – Y Se le Reveló
Día Domingo – 9 Mar Jeshván 5778
Avraham Avinu está sentado con el tremendo calor del día en el desierto y espera con ansias a los invitados. En un día tan caluroso no hay transeúntes disponibles, pero Abraham no se da por vencido. El Midrash dice: Abraham espera que incluso si no hay invitados a la vista, se pueden crear en ese instante invitados nuevos (y dicen los sabios de bendita memoria: בְּהִבָּרְאָם – באברהם”, behibaram-beAbraham, “cuando fueron creados, con Abraham”). Y en verdad así sucede: A Abraham le llegan tres ángeles, ángeles nuevos que se crearon por el poder de Abraham.
Así como por la iniciativa de Abraham crea nuevos huéspedes, también amerita con su fe engendrar a Itzjak. Dicen los sabios que Abraham y Sará eran por naturaleza estériles, ¡Sará no tenía útero! Y sin embargo, por la fuerza de su fe dejaron de ser estériles y Dios formó en Sarah un útero, como una nueva creación.
La nueva creación está palpable en el nombre de la parashá: “y vio”, vaierá, וירא, un verbo que se repite tres veces. “y se apareció… y levantó los ojos y apareció… y apareció y corrió- como se dice en la primera creación “Y vio Dios que la luz era buena”, y como el verso “Vio que él es nuevo”. Ver algo nuevo que llega a la velocidad de la luz. Además, toda la parashá es de una atmósfera de maravillosa agilidad “y corrió hacia ellos… y se apuró Abraham… apuró tres medidas de harina… Y corrió Abraham hacia las reses.” Cambiemos el orden de las letras en la palabra Abraham אברהם, y obtenemos: בא מהר, ba maher, “viene rápido”.
De Abraham avinu aprendemos el gran principio “los ágiles se apuran para los preceptos.” No sólo que él mismo se adelante, sino que con sus acciones acelera la llegada de las buenas noticias. ¡Los rápidos aceleran la venida del Redentor y le dicen que venga rápido!
אברהם אבינו יושב כחום היום ומצפה לאורחים. ביום כזה חם אין עוברי דרכים מצויים, אבל אברהם אינו מתייאש. בדרך הדרוש: אברהם מצפה שגם אם אין אורחים בשטח, יכולים להיברא כעת אורחים חדשים (וכמו שדורשים חז”ל ” בְּהִבָּרְאָם – באברהם”). באמת כך קורה: לאברהם באים שלשה מלאכים, מלאכים חדשים שנבראו עכשיו מכוח המצוה של אברהם.
כמו שההתעוררות של אברהם בוראת אורחים חדשים, כך הוא זוכה באמונתו להוליד את יצחק. חז”ל אומרים שאברהם בטבעו היה עָקָר וכן שרה היתה עקרה, ללא רחם! ובכל זאת, בכוח אמונתם הגדולה הם יצאו מהעקרות, והקב”ה גילף לשרה רחם, כבריאה חדשה.
הבריאה החדשה מומחשת בשם הפרשה, “וירא”, פועל שחוזר שלש פעמים “וירא אליו… וישא עיניו וירא… וירא וירץ” – כמו שנאמר על הבריאה הראשונה “וירא אלהים את האור כי טוב”, וכמו הפסוק “ראה זה חדש הוא”. רואים דבר חדש שמגיע במהירות האור. בנוסף, כל הפרשיה כאן היא באווירה של זריזות מופלאה, “וירץ לקראתם… וימהר אברהם… מהרי שלש סאים… ואל הבקר רץ אברהם”. נשנה את סדר האותיות במלה אברהם ונקבל בָּא מַהֵר.
מאברהם אבינו לומדים את הכלל הגדול “זריזים מקדימים למצוות”. לא רק שהוא בעצמו מקדים, אלא שבמעשיו הוא מקדים את ביאת הבשורה הטובה. זריזים מקדימים את ביאת הגואל ואומרים לו בֹּא מַהֵר!
